כך תהפכו את הספרייה ביישוב שלכם לעוגן קהילתי. ספריות-חלק ג'

הספרייה של כפר ברא נמצאת בקומה שנייה של מבנה שהיה אמור לשמש מסגד. בימים רגילים המקום תוסס ומלא ילדים, קוראים ולומדים. והיום, לאחר שהפעילות הופסקה זמנית בגלל המגפה, הספרנית המקצועית ומנהלת הספרייה פאדווא עאסי מתארגנת להחזיר אותה לפעילות לטובת התושבים.

גם ביישוב הסמוך מתן, יש ספרייה ציבורית והיא מופעלת מזה שנים על ידי קבוצה של מתנדבים ומתנדבות מסורים, בראשם עומדת כיום גילה טל. גילה שאוהבת ספרים וטיולים ומובילה סיורים בעקבות ספרים, היא הרוח החיה של הספרייה ופעילה בה בהתנדבות.

הפוסט הזה והדברים שאביא לכם כאן הפעם הם חלק שלישי בסדרת הכתבות שלי בנושא ספריות.
בפוסט הראשון – יכולתם לסייר איתי בין ספריות בערים שונות בארצות הברית, ראינו כיצד הספריות משנות את הפנים שלהן ואת השרותים שהן מציעות ומתאימות את עצמן לצרכים של הקהילה. ראינו שספרייה מהווה מרחב דמוקרטי, מקבל ומכליל.

בפוסט השני בסדרה – כתבתי על הספריות כתשתית חברתית, כנכס ציבורי משמעותי. למדנו ממרים פוזנר, מנהלת מחלקת הספריות של תל אביב ומנהלת בית אריאלה על החשיבות של ספריות ואיך הן מתארגנות כשהמבנה הפיזי סגור.

מאז נאלצנו כולנו לעצור. הקהילות, מוסדות הציבור, הערים והיישובים שלנו עברו טלטלה והגיבו בדרכים מגוונות. עכשיו, עם החזרה לשגרה, אני לוקחת את הזמן ומסתכלת על תפקידן של הספריות כמוסדות ציבור ובודקת איך הספריות יכולות לחזור ולהיות משאב לפיתוח התושבים ואיך הופכים ספרייה לעוגן קהילתי.

פניתי אל שתי הספרניות לשמוע את דעתן וללמוד מהן. בחלק השני של הפוסט אני מביאה לכם המלצות וטיפים בעזרתם תבינו כיצד אתם בעצמכם תוכלו להפוך את הספרייה למקום משמעותי  עבור הקהילה שלכם.

אז איך הופכים את הספרייה למקום משמעותי לקהילה?

כפר ברא היא רשות מקומית באזור השרון הדרומי ומתגוררים בה 3,800 תושבים. הספרייה ממוקמת בלב היישוב, סמוך לבית ספר ולטיפת חלב ומשרתת בעיקר ילדים, שמגיעים אליה בשעות אחר הצהריים. בשעות הבוקר אמהות נכנסות למקום עם ילדיהן ואילו סטודנטים משתמשים במקום בשעות הערב.  מעבר לספרים, יש במקום מחשבים ללמידה ומדי פעם מתקיימות בספרייה הצגות ילדים, פעילות ציור ויצירה וסדנאות חינוכיות שונות. אז המקום מתפקד ממש כמו מרכז תרבות והעשרה. הספרייה פועלת  באופן רישמי חמישה ימים בשבוע אבל קורה לא פעם שמנהלת הספרייה מאפשרת לסטודנטים להיכנס למקום בימי שישי ושבת כדי שיוכלו להשתמש במחשבים וליהנות ממרחב שקט ללמידה.

הספרנית פאדווא עאסי, במפגש ילדים עם סופר. ספריית כפר ברא. צילום באדיבות פ. עאסי

שאלתי את פאדווא עאסי איך הופכים את הספרייה למקום משמעותי עבור הקהילה. זה מה שאמרה לי:

המיקום של הספרייה חשוב. כשספרייה ממוקמת במקום מרכזי ביישוב, מקום שיש בו אנשים, מקום שהוא לא נידח, הורים יכולים לשלוח את הילדים ולהרגיש בטוחים. חשוב גם שהספרייה תהיה קרובה לבית הספר ביישוב כיוון שתלמידים רבים משתמשים בה.

"הנגישות הפיזית חשובה מאוד" הספרייה בכפר ברא ממוקמת בקומה שנייה ומוביל אליה גרם מדרגות גדול. עאסי טוענת שזה בעייתי והם מתכננים לבנות מרכז תרבות ולמקם את הספרייה שם. דבר נוסף שיגרום לספרייה למשוך אנשים להשתמש במקום זה עיצוב הפנים והאוירה במקום. "חשוב שהעיצוב במקום יהיה מושך ולא רישמי שייתן אוירה נעימה", ולמשל שיאפשר לילדים לשבת על הריצפה ולא רק על כיסאות כמו בבית ספר.

חשוב להפריד בין זמני הביקור של המשתמשים, בהתאם לגילאים ולצרכים שלהם. "הילדים שמגיעים בצהריים מתלהבים ומרעישים. זה הזמן שלהם, הם מרגישים שהספרייה שלהם. לא להגיד לילדים להיות בשקט. הסטודנטים מהאקדמיה ישתמשו בספרייה בשעות אחרות".

גם מתן יחס אישי הוא גורם חשוב בהפיכת הספרייה למוקד קהילתי. אנשים מתייעצים איתה והיא ממליצה להם מה לקרוא. חשוב לספרנית לשתף את האמהות ולהיות איתן בקשר. בדף פייסבוק ובשיחות אישיות היא מיידעת אותן לגבי הספרים החדשים שמגיעים וגם מתייעצת איתן לגבי הזמנה של הצגות לילדים ומגייסת אותן להשתתף בפעילויות.

מרחב להעשרה ולתרבות. ספרייה ציבורית כפר ברא. צילום באדיבות פאדווא עאסי

נעבור ליישוב מתן, שנמצא במרחק שלושה קילומטר משם. במתן מתגוררים כ- 3,600 תושבים והוא אחד מיישובי מועצה אזורית דרום השרון. הספרייה הציבורית הקטנה של היישוב נמצאת כיום בתוך מבנה בית הספר היסודי במרכז היישוב ויש לה כניסה נפרדת. חלק אחד של הספרייה מיועד לספריית ילדים ולפעילות קבוצתית וחלק אחר מלא במדפי ספרים לצורך השאלה לקוראים מבוגרים.

את גילה טל שמובילה את הפעילות בהתנדבות, אני מכירה הרבה שנים. הבית שלי נמצא ביישוב והייתי בצוות המתנדבות של הספרייה לפני שנסעתי לפילדלפיה.

גילה רואה בספרייה "מרכז תרבות בו מתבצעים מפגשים ספרותיים כגון מועדון קריאה, הקרנת סרטים בעקבות ספרים, מפגשי שעת סיפור לילדים ומועדון ספרותי Book Surfing בו דנים על נושא מסוים מנקודות מבט שבאות לידי ביטוי בספרים".  כל זה כמובן מעבר לשימוש הבסיסי של השאלת ספרים.

הקרנת סרט בעקבות ספר – הזדמנות לשיחה מקומית באווירה אינטימית. מפגש בספריית מתן

את פעילות המתנדבים גילה מציינת כגורם משמעותי. כל פעילות הספרייה היא על בסיס התנדבותי. וחתך המתנדבים הוא רב גילי ורב דורי. המתנדבים מגיעים בתורם למשמרות לצורך תפעול הספרייה והשאלת הספרים. מדי פעם מתבצעים ימים מרוכזים של סידור וארגון המקום ורבים מהקהילה נרתמים. חברים מהקהילה היו מעורבים בפיתוח המקום. עיצוב הפנים של הספרייה והכנת הוילונות למשל, נעשו על ידי בעלי מקצוע מהקהילה.

הצוות המוביל מתקשר עם הקהילה באמצעות דף פייסבוק ובאמצעות ניוזלטר של היישוב. מבחינת משאבים, תושבי מתן יכולים לתרום ספרים חדשים לספרייה וספרים מיד שנייה שנתרמים נמכרים ביריד ייעודי במחיר מוזל כשהכסף נכנס לתקציב הפעלת המקום.

בימי קורונה הספרייה התאימה את עצמה למצב המיוחד ולצרכים של השכנים. "ראינו חשיבות גדולה לאפשר החלפת ספרים בימי סגר. הספרייה נפתחה על פי ביקוש. לחילופים גם לקחנו הזמנות של ספרים והבאנו את הספרים עד הבית למי שחשש לצאת" אומרת גילה טל.

מכירה של ספרים מיד שנייה – פעילות קהילתית של ספריית מתן . צילום: עפרה פלמר

אם גם אתם רוצים ליהנות ממוסדות הציבור ביישוב שלכם, אתם ממש לא צריכים לחכות שמישהו אחר יסלול עבורכם את הדרך. הנה מה שאתם יכולים לעשות:

זה מה שאתם יכולים לעשות כדי להפוך את הספרייה שלכם לעוגן קהילתי:

את התובנות שתקראו כאן אני מסכמת משיחות עם הספרניות, מהביקורים בספריות בעולם כפי שכתבתי בפוסטים הקודמים ומתוך הניסיון שלי כפעילה חברתית בנושא. הספרייה כיום צריכה להיות רלוונטית למשתמשים בה ולכן עליה להמציא את עצמה מחדש. ראינו את זה בימי הקורונה וזה יהיה נכון גם עם החזרה לשגרה.

כך אתם יכולים להיות חלק מהשינוי הזה:

התחילו להשתמש בספרייה
תראו לצוות ולהנהלה שהמקום חשוב לכם ותבדקו במה אתם יכולים להיות מעורבים ובאיזה אופן.

דאגו שהספרייה תהיה מרחב דמוקרטי, מכיל ומכבד
הספרייה הציבורית בארצות הברית היא מרחב שפתוח לכל, ללא דמי כניסה. שם אפשר לראות אנשים חסרי בית יושבים ונחים בספרייה. זהו מקום מוגן פיזית וריגשית,  הוא מאפשר לכל אחד להתחמם בחורף או להצטנן בקיץ. זהו מרחב חופשי שמקדם תרבות דמוקרטית: בניגוד לבית קפה או למרחבי עבודה שיתופיים כמו We work, בספרייה לא מבקשים ממך לשלם, לא שואלים אותך מה אתה עושה במקום או מה תרצה לקנות. זו זכות ציבורית ואזרחית להשתמש במקום.

הקפידו שהספרייה תפעל ברגישות חברתית
למשל: יש באזור שלכם הרבה מהגרים? כדאי שהספרייה תציע מפגשי שיח ללימוד השפה המקומית. יש באזור אוכלוסייה גדולה של חסרי בית שמגיעים למקום? בספרייה המרכזית בסן פרנסיסקו מועסקות עובדות סוציאליות כדי לתת להם מענה. יש בסביבתכם הרבה משפחות צעירות עם ילדים? הציעו לארגן שעת סיפור לקטנים.

הפכו את הספרייה למרחב שמאפשר דיאלוג
ידעתם שהספרייה בכפר ברא פותחת את שעריה לפעילות של מועדון קריאה יהודי ערבי של תושבי היישוב כפר ברא והיישוב הקהילתי הסמוך, מתן? זה קורה כבר שנים. בלי הרבה סיסמאות, בלי הרבה הצהרות או יחסי ציבור, המרחב המכבד והדמוקרטי של הספרייה הציבורית מאפשר יצירת שיח, אמון ודיאלוג בין קבוצות, בין עמים. זה כל מה שאנחנו צריכים, לא? לי זה נותן תקווה.

מועדון קריאה משותף, בעברית ובערבית – לתושבי כפר ברא והיישוב מתן. ספרים יוצרים דיאלוג ותקווה. צילום מתוך עמוד הפייסבוק של הספרייה

חישבו מחדש על הספרייה כמרחב של אנשים ולאו דווקא של ספרים
בפוסטים קודמים ראינו שבספריות ברחבי העולם הספרים מאוחסנים במרתפים, כמו בספרייה המרכזית בניו יורק או בספריית צ'ארלס באוניברסיטת טמפל, או שהם פשוט קבצים דיגיטליים. במצב כזה – חלל הספרייה יכול להפוך למרחב עבור אנשים וארגונים.

הוא יאפשר לכם להיפגש, ליצור שיתופי פעולה, לחשוב יחד, ללמוד ולפתח יוזמות יחד. כך למשל, בימים רגילים, בספריות רבות גם בישראל, אפשר לשכור או לשריין ללא עלות חדרים ללימוד בקבוצה, לסדנאות או להרצאות. ראו למשל בספריית בית אריאלה בתל אביב

הציעו לצוות להרחיב את שירותי הספרייה ולהתאים אותם לצרכים הקהילתיים שלכם
הספרייה יכולה לשמש מרחב לפעילות תרבותית כמו סדנאות כתיבה, לפתח מרכזי השאלה לקלטות וידיו, מוזיקה או אפילו כמו בספרייה בברקלי שבקליפורניה – להיות מרכז להשאלת ציוד וחפצים.

קחו אחריות והיו אקטיביים
הגדירו וסמנו את הרצונות שלכם, עדיף כקבוצה.  אתם יכולים ליזום דיאלוג עם האחראים על הספרייה ולהפוך את המשאב הציבורי הזה למשהו רלוונטי עבורכם, עבור הקהילה ועבור השכנים שלכם. יש ספריות שמקבלות בשמחה מתנדבים. שיקלו להציע את היכולות שלכם בהתנדבות. זה יעשה לכולם רק טוב.

לסיכום

אם נשים לרגע בצד את הספריות המרכזיות בערים הגדולות, שכבודן במקומן מונח, נראה שדווקא במקומות קטנים או בספריות שכונתיות, יש אפשרות לגרום לספרייה, שהיא תשתית ציבורית, להפוך למוקד משמעותי עבור הקהילה.

מה צריך לשם כך? מיקום מרכזי ונגיש, ייזום פעילויות תרבות מגוונות ומותאמות, רגישות לצורכי הקהילה ובעיקר, מעורבות תושבים.

למה זה חשוב? משום שכשהספרייה תהייה רלוונטית עבורכם ועבור כל המשתמשים בה היא תצליח להגביר את האמון בקרב התושבים, גם החלשים והנזקקים יוכלו ליהנות מהמקום ומהשירותים שבו ללא תשלום וההון החברתי בקהילה כולה יגבר וישגשג.

כולנו יכולים לקחת חלק בשינוי חיובי כזה. אני יודעת, עשיתי את זה בעצמי.

מתי הספרייה שלכם נפתחת? מתי אתם מתחילים?

====================
עוד בסדרת הספריות שלי

חלק א' – מסע בין ספריות

חלק ב' – ספרייה כתשתית חברתית חיונית