תעשו מקום: מה למדתי ברב שיח אקדמי בניו יורק

אחד היתרונות לכך שאני גרה כעת בארצות הברית, הוא הנגישות לכנסים מקצועיים. החלטתי לנצל את זה! ללמוד בעצמי ולעדכן גם אתכם. ואיפה להתחיל אם לא בניו יורק?!

20170512_204825
אור וצלצולים. מרחב ציבורי עירוני ממוסחר עד אימה. ככר טיימס, לב מנהטן, ניו יורק

רב שיח אקדמי בנושא תאוריית מקום ופרקטיקות של 'עשיית מקום'

רב השיח בו השתתפתי החודש באוניברסיטת פראט בברוקלין שבניו יורק נקרא: Making Sense of Place: Place Theory and Placemaking in Practice. הכנס התקיים כחלק מהצגת תכנית הלימודים לתואר שני , המתמקדת בפלייסמייקינג ובניהול, בשיתוף עם הארגון המוביל בתחום, בשם – הפרויקט למרחבים ציבוריים,   PPS.org

הסימפוזיון התקיים באווירה אקדמית, צנועה ומהוגנת ודרכו למדתי כמה דברים מאוד מעניינים, שכדאי גם לכם לדעת עליהם.

20170513_131516
2017 Pratt Institute, Brooklyn, NY I 

אתמקד הפעם בנושא שהציגה ד"ר סת'ה לואו ( Setha Low, Phd) שעוסקת שנים ארוכות במחקר ובפרקטיקה של מרחב ציבורי, תפקידו כמכשיר להוגנות ולצדק חברתי והשפעתו על החיים העירוניים.

המרחב הציבורי והחיים העירוניים – איומים והזדמנויות

ההנחה הבסיסית היא שלמרחב ציבורי יש ערך פוליטי, במובן של התפקיד האזרחי שלו כמקום לפעולה אזרחית חופשית ודמוקרטית. לכן, יש חשיבות עצומה לכמות המרחבים הציבוריים שקיימים בעיר, לאופי שלהם ולתפקיד שהם משמשים עבור האזרחים.

20170121_132542
פילדלפיה. בסיום הפגנת הנשים – המרחב העירוני קולט באהבה את השילוט האישי והמסרים החברתיים

לדברי סת'ה לואו, המרחב הציבורי יהיה בסכנה לאבד את הערך החברתי – ציבורי – אזרחי שלו, במצבים האלה:

  1. העדר ייצוג לאוכלוסיות מגוונות
  2. הפרטה
  3. אבטחת יתר
  4. חוסר צדק חברתי
  • לייצוגן של אוכלוסיות מגוונות במרחב הציבורי יש חשיבות רבה. יש לאפשר במרחב נראות לסמלים של אוכלוסיות מגוונות ומתחמים לפעילות שהן אוהבות לעשות. למשל, כשבדקו בעבר מדוע שדרות העצמאות של פילדלפיה נותרו חסרות שימוש, התברר כי לא היה שם ייצוג לאוכלוסייה השחורה. בסופו של תהליך חקר וייצוג ויזואלי הדבר תוקן, וכיום ניתן לראות את סיפור הקהילה השחורה בצמוד למרכז המבקרים.
  • הפרטה מסכנת שימוש במרחב ציבורי 
    מתי זה קורה? מתי יהיו אוכלוסיות שיימנעו מלעבור ולהשתמש במקום? כשמרחב ציבורי עובר מיסחור יתר ואין מה לעשות בו מלבד קניות; כשהכניסה למרחב הציבורי חסומה על ידי שערים וגדרות. (חשבו על פארק רעננה, או כיכר העיר בכפר סבא); או כשיש עודף רגולציות במקום: אסור לשבת, אסור להתגלגל, אסור ואסור ואסור. וגם, כשהנוכחות במרחב מחייבת הוצאות כספיות וקניות.
20161026_152150
פילדלפיה. כביש שהוסב למרחב ציבורי. מותר לשבת וליהנות, אין חובה לקנות דבר

  • המחיר של מרחב ממושטר ומאובטח יתר על המידה
    נוכחות משטרתית מעניקה תחושת בטחון לחלק מהציבור ולאחרים – גורמת הרגשה לא נוחה. אבטחת יתר, כגון גדרות ומחסומים פיזיים בכניסה למרחב ציבורי וכן סינון אתני או תרבותי, מגבילים או משנים את הדרך בה אנשים רואים מקום ובכך את הערך שלו כמרחב ציבורי.
  • מצב של חוסר צדק חברתי במרחב הציבורי 
    כאשר רואים אזורים מסוימים "דרומיים" לא מטופחים ואחרים "צפוניים" מושקעים ומטופחים, הדבר מצביע על חוסר צדק. וכן, כשלא מכירים בשונות ובצרכים של קבוצות ספציפיות, למשל בני נוער ובזכותם ליהנות ממרחב בדרך שהם אוהבים, בעצם מדירים אותם מהמקום.

 

בישראל, אנחנו אנשי הגדרות

ובמהלך הדברים שלה, אני חושבת לעצמי – מה המחיר האזרחי שאנו משלמים, בישראל, על כך שהמרחב הציבורי בארץ מגודר בטירוף? לדעתי – כחברה, מחיר יקר.

בכל אופן לואו מציעה לכל אחד מהסיכונים הללו גם נקודת מבט של הזדמנויות. למשל לראות את הפארק כנכס ציבורי ולעצבו בהתאם. היא מתייחסת לספריות הציבוריות כמרחב הכי חשוב כיום בארה"ב. מאמינה שיש להן שימוש ושירותים אזרחיים, הרבה מעבר להחלפת ספרים, ותפקידן של הספרניות לתת מכלול שירותים למגוון האוכלוסיות שמגיעות למקום.

לואו גם מציעה אינדיקטורים שבוחנים כל אחד מהאיומים או הסיכונים. והם יתפרסמו בספרה . כדאי לעקוב.
20170513_151635

Sean Anderson שון אנדרסן (משמאל) משוחח על המרחב הממשוטר של מחנות הפליטים הסוריים

עוד מרצים בכנס היו דויד בורני David Burney, קים דובי Kim  Dovey מבית הספר לעיצוב במלבורן

ובתמונה – שון אנדרסון Sean Anderson מהמוזיאון לאמנות מודרנית MOMA שנתן הרצאה חשובה ומרתקת ודיבר על ניתוק ממקום, דיספלייסמנט, ועל מקום ארעי בהקשר של מחנות פליטים (סורים, לא פלסטינים…). הלינק מוביל להרצאה שלו שנתן בהזדמנות אחרת.

אני עצמי נשארתי עם מחשבות על חשיבותו של מרחב ציבורי חופשי ופתוח וגם על נושא הגדרות והפליטים ואני מרגישה שאצטרך לחזור לזה.

אחתום עם המשפט שפתח את הכנס ומהווה תמרור מכוון:
"כשמתבוננים על הפיתוח העירוני המסיבי שיש בערים כיום, אנחנו לא צריכים לשאול: למי יש את המגדלים הגבוהים ביותר? אלא עלינו לשאול: למי יש את המרחבים הטובים ביותר בין הבניינים?"

להתראות בקרוב, עפרה

 

 

מודעות פרסומת

14 תגובות הוסף תגובה

  1. byairmailweb הגיב:

    הי. הבלוג מרתק. שמחה לקחת חלק במסע שלך ללמידה. בארץ עסקתי בפרויקטים מרתקים של עבודה עם קהילות בפרויקטים של סביבה-חברה. ועכשיו גרה בניו גרזי. אם מדי פעם את מחפשת פרטנרית …יותר מאשמח

    אהבתי

  2. byairmailweb הגיב:

    שמי אורית…

    אהבתי

  3. תומר שלוש הגיב:

    מעולה ממש. נהניתי לקרוא

    Liked by 1 person

  4. Anat Shalev הגיב:

    מעניין ביותר ומקצועי. כל הכבוד!

    ענת שלו
    תכנון ועיצוב פנים. אוצרות
    0506888227
    Shalev.anat@gmail.com

    Liked by 1 person

  5. kerenketkoayali הגיב:

    וואו עפרה. נשאר לקנא … רק חושבת על המרחבים שלנו ומקבלת חום… בטוחה שיש פה ושם למשל בעירתחתית חיפה מקומות כאילו אבל הרוב מגודר ומאובטח ואסור וכמובן על כל מטר אם אין משהו מסחרי כבר תשמעי את האוטו גלידה מתקרב… יש לנו הרבה מה ללמוד. תודה לך

    אהבתי

    1. בדיוק קרן, אני מרגישה שהמצב של הגידור (הבטחוני) על כל רבדיו גובה מהחברה מחיר דמוקרטי ציבורי

      אהבתי

  6. צביקה מינץ הגיב:

    הי עופרה
    כיף לקרוא את הדיווח שלך על הכנס. כאן בארץ המרחב הציבורי מגודר בין היתר בגלל בעיות בטחון שאף אחד לא מערר על כך ומנגד בגלל חוסר תקציבים של הרשויות המקומיות הם מעברים אותו לניהול יזמים פרטיים .
    מקיים כנס של pps באוקטובר באמסטרדם – האם בכוונתך להגיע .
    צביקה

    Liked by 1 person

    1. תודה צביקה, זו בדיוק הטענה שלי שרמזתי עליה. המחיר שאנו משלמים על המצב הבטחוני אוכל אותנו כחברה וזה מתבטא גם במרחב הציבורי שמצמצם את החופש האזרחי שלנו.
      אני מעודכנת על הכנס באמסטרדם אבל בספק אם אגיע, נראה לי שאתמקד בכנסים או קורסים שלהם בארה"ב בשלב זה.

      אהבתי

  7. הי עפרה, פוסט מעניין מאוד. קראתי ונזכרתי במחאה של קיץ 2011. היה שם ניכוס של המרחב הציבורי לפעילות לא מסחרית שבדרך כלל לא קורית בו, ודרך אבטחה והפרטה של המרחב גם נלחמו במחאה.
    החלק על ספריות ציבוריות כמרחב אזרחי מסקרן במיוחד. יש לך קישור לפרסומים של הדוברת או את השם שלה באנגלית? אשמח לקרוא על זה עוד.
    תודה

    אהבתי

  8. נטע גולדמן הגיב:

    ממש מרתק ומעורר מחשבה. תמשיכי! וגם הצילומים, אהבתי! כמו שאמרת, יש הרבה על מה לחשוב. גם הקיבוצים, צריכים לתת את הדעת על המרחב הציבורי….לפעמים כשיש יותר מדי מרחב, יכול להיווצר מרחק- מרחב…

    Liked by 1 person

    1. תודה נטע! ואת צודקת לגבי המרחב – מרחק. דווקא ציפוף במידה, הוא מתכון לאיכות חיים בקהילה

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s