חזרה לארץ – ברוכים הנמצאים

חברה אמרה לי ששמה לב שלא כתבתי כאן לאחרונה. זה נכון.

היא אמרה גם שהקוראים שלי מחכים.

אז תודה לכם על הציפייה ועל הסבלנות. לקח זמן והנה אני משתפת אתכם במה שקורה מאחורי הקלעים: איפה אני ומה קורה איתי ועם העירוניות שאתם רגילים לקרוא עליה כאן בבלוג.

העניין מתחיל כמובן בקורונה.

הגעתי לישראל בתחילת התפשטות הנגיף כדי להספיק להיות עם המשפחה בחג הפסח. המעבר שלי לכאן היה מהיר מאוד ותוך 24 שעות מרגע ההחלטה לטוס – הייתי בארץ.

מה שקרה אחרי כן מבחינת הנגיף ברור לכולם.

פסח משפחתי אמיתי לא היה… מבחינה אישית התמקמתי בבית שלנו שנמצא בפרבר נאה במרכז הארץ. המעבר מלב עיר אמריקאית גדולה לחיים בישוב קהילתי ישראלי בעת קורונה היה מעבר חד.

20200817_154030
פילדלפיה, אוגוסט 2020. מתאוששת: פחות חניה, יותר מקומות ישיבה. צילום: ג. פלמר

לאחר שכולנו יצאנו מהסגר ולמדנו לחיות עם הקורונה, החלטתי להישאר בארץ.  מכאן הדברים הופכים להיות לא כל כך ברורים.

מה שכן ברור הוא שאחרי חמש שנים במרכז עיר תוססת בארצות הברית של אמריקה מצאתי את עצמי בהבנה שאני במזרח התיכון ולמעשה עושה רילוקיישן חזרה לישראל.

בשלב כזה יש הרבה שאלות שראוי לשאול.

איפה גרים? איפה אפשר למצוא בארץ חיים עירוניים תוססים כמו שהיו לנו בפילדלפיה? איפה אפשר למצוא קהילה שנעים לחיות בה בשלב זה של חיי? איך אני משלבת את העירוניות, תחום ההתמחות שלי בשנים האחרונות, בחיים המחודשים בארץ? מי ירצה להיעזר בידע שצברתי במהלך השנים כעובדת סוציאלית, כפעילה בתחום עסקים – קהילה – ארגונים חברתיים וכאשת מקצוע בתחום של עירוניות? …

הרבה שאלות פתוחות.

להתמקם חזרה בישראל

לפני הכל, אשתף אתכם במה שעשיתי עד כה.

דבר ראשון נחתי. כולם עצרו קצת, לא? הקורונה היתה באוויר. אחר כך נבהלתי מהשינוי שעומד לקרות. מספר תירגולי מיינדפולנס עזרו לי להסכים לקחת את הדברים לאט.

טיילתי בארץ. ביליתי עם המשפחה. הלכתי המון לים. הכנסתי לשיגרה שלי שחייה בבריכה. נשימות זה טוב.

נפגשתי הרבה עם חברות וביקרתי איתן בגלריות. חברות ואמנות הן עוגן מעולה, אני ממש ממליצה.

חזרתי לפעילות פוליטית ביקורתית, דבר שמחוץ לארץ אני לא עושה. תרמתי למיזמים ולפעילות חברתית. עליתי על הגשרים.

20200620_122042
לב תל אביב, קיץ 2020.  מרחב ציבורי מתוכנן היטב הוא מפתח לבריאות שלנו
20200722_122151
אלי שמיר במוזאון הרצליה. כיף לחזור ולהתחבר מחדש
20200725_190830
אני (בלבן) על הגשר ליד הבית. חברה אזרחית בפעולה יוצרת תחושה של שייכות

אז ככה אני מתחילה להתחבר חזרה לישראל

במקביל, אני ממשיכה את הקשרים החברתיים שלי בפילדלפיה ואת הפרויקטים החברתיים שיזמתי ושהייתי מעורבת בהם. זה לא בעיה, גם ככה הכל קורה באמצעות הזום.

עכשיו נשארו מספר דברים לפצח: איפה כדאי לגור ואיך נכנסים לעיסוק בעירוניות.

אם יש לכם רעיונות –כתבו לי .

ברוכים הנמצאים, תהיו בריאים.

20200818_095920
תל אביב- יפו, קיץ 2020. עדיין קצת מרחוק, טוב לחזור הביתה

5 תגובות הוסף תגובה

  1. עמיחי גיל הגיב:

    ברוכה החוזרת.

    Liked by 1 person

  2. טל הגיב:

    תמיד נעים לקרוא אותך והפעם שיתוף אישי מרגש
    החזרה למולדת המדממת את עצמה לדעת תהיה קשה מתמיד
    שנסי מתניים
    אנחנו פה מנסים לשמור על שפיות
    חיבוק

    Liked by 1 person

    1. תודה על החיזוק, טל יקרה!

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s