איך מקימים קהילה עירונית? שיחה עם אסף גיא, השכן שלכם מבוגרשוב

השכנים מרחוב בוגרשוב בתל אביב התכנסו להרמת כוסית לכבוד השנה החדשה. האירוע התקיים במרחב הציבורי, בשיתוף פעולה עם בית הספר למוזיקה שפועל באזור ובאישור העירייה. בר שכונתי נתן חסות למימון ההגברה, התקיימו הופעות אמנים מקומיים, ילדי השכונה הופיעו וההורים שלהם תמכו בקהל. היה מרגש, היה שמח.

אסף גיא, שהקים את קבוצת הפייסבוק השכנים של בוגרשוב, שיזם את הקמת קהילת השכנים וכיום הוא המנכ"ל של החברה הכלכלית לפיתוח מרכז תל אביב (חל"צ), יצר את החיבורים המקומיים והוא מסביר:

"מה שקרה פה זה Win Win Win . העירייה עשתה אירוע ציבורי באפס כסף, הציבור קיבל אירוע קהילתי ובתי העסק קיבלו חשיפה. אנחנו בשאיפה להפוך את זה למסורת. חיבורים נרקמו וחברויות נוצרו. היום יש פה קהילה לכל דבר. יש יחסי גומלין. יש לי גרעין שאפשר להפעיל איתו דברים ומיזמים. כל פעם שאני רואה את זה אני מאוד שמח. בסיפוק האישי שלי – זה אדיר".

איך מקימים קהילה עירונית?

מספר פעמים כתבתי בבלוג על קהילות עירוניות: על שכונת מונטיפיורי בתל אביב כתבתי בעקבות שיחה עם ענבל שתיווי. בנוסף, הבאתי לכם את המודל האמריקאי בו לכל שכונה יש עמותה ובפוסט נוסף שרבים מאוד קראו הסברתי איך מייצרים הון חברתי בעיר.

הפעם ניצלתי את הזמן שיש בשפע לכולנו ושוחחתי עם אסף גיא,  בחור צעיר ונמרץ,  כדי לשמוע וללמוד ממנו על המהלכים שיזם, איך הצליח להקים קהילה עירונית בלב תל אביב ועל הפעולות שנעשות אצלם, במיוחד בימים אלה.

אסף גיא צילם אלדד נמדר
אסף גיא, יזם ומנהיג קהילתי. צילם: אלדד נמדר

לזהות את הצרכים

מה רצית להשיג בתחילת הדרך? אסף גיא: אני גר באזור בוגרשוב כבר שמונה שנים, בשכירות, וגם עובד פה בתחום הבנייה. אני מאוד אוהב את השכונה, מאוד מחובר. רציתי לייצר מנגנון שיכול לתת מענה לצרכים שיש פה בלב העיר. לגבש קהילה.

יש כאן כל מיני צרכים: צרכים שקשורים בתשתיות –  יש כאן תשתיות לא מוסדרות, למשל תשתיות חשמל לא קשורות לעירייה. תחזוקה גרועה של הבניינים, האזור מכוער. יש צרכים שקשורים לתחושת ביטחון – היה זמן שפעלו באזור מספר תוקפים והיה מסוכן. מבחינה חברתית בכלל, יש פה המון בדידות. אנשים רוצים להרגיש ביחד ומחפשים את זה.

בהתחלה הדפסתי על דף  A4 פנייה לשכנים עם הכוונה שלי להקים קבוצה בפייסבוק "השכנים של בוגרשוב". חילקתי את זה והצטרפו 200 איש. אחר כך התגייסנו לטפל באירועי התקיפה שהיו בשכונה. הקמנו חמ"ל של שכנים והקבוצה בפייסבוק גדלה ל- 2,000 חברים.

מאז הקבוצה גדלה עוד וכיום היא מונה מעל 5,600 חברים. לקבוצה הצטרפו גם ששה חברי מועצה מעיריית תל אביב שחשוב להם להיות מודעים למה שקורה בשטח.

האזור שאנחנו פועלים בו משתרע בין פרישמן, עד קינג ג'ורג', כיכר מסריק עד אלנבי, ומאלנבי  עד הים. אני מעריך שמתגוררים בחלק הזה 12,000 בני אדם.  וכמו כן פועלים בו כ 250 עסקים, לא כולל את העסקים שפועלים בדיזנגוף סנטר.

מי מוביל את הקבוצה?

לקבוצה שלנו בפייסבוק "השכנים של בוגרשוב" יש עכשיו שבעה מנהלים. יחד כתבנו תוכנית פעולה ויחד אנחנו מתכננים מה נעשה בשכונה חודש בחודשו. יש בקבוצה הזו גם נציגות של בעלי העסקים. גייסנו את עורך הדין גלעד משט ואת רואה החשבון תמיר שפירא שפועלים איתנו. אנחנו נפגשים פעם בחודש ויש לנו קשר רציף בוואטסאפ.

מהן הפעולות שלכם בימים רגילים?

יש פעילות און ליין ויש פעילות בשטח. אחת הפעילויות שאנחנו עושים בקבוצת הפייסבוק היא פינה שנקראת "הכר את השכן". אנחנו מזמינים שכנים שיש להם שורשים בשכונה לספר על ההיסטוריה. הפרויקט מתקיים בשיתוף פעולה עם ארומה תל אביב שנותנת חסות למהלך, כפרויקט למען הקהילה.  אנחנו נותנים חשיפה לעסקים מקומיים והם מפרסמים בקבוצה, בהתאם לכללים.

פרויקטים בשטח יש כל מיני. בקיץ השתתפנו בטורניר כדורעף על החוף עם עוד שכונות בתל אביב. ובחנוכה בפרויקט שכונה מדליקה בשיתוף עיריית תל אביב . בט"ו בשבט הקמנו גינת ירק קהילתית. והתחלנו לאחרונה מיזם של ארון כלים שיתופי חברתי בשני אתרים באזור.
בנוסף, הקמנו פורום שכנים טכנולוגיים של אנשים שמגיעים מתחום ההיי טק ואנחנו רוצים לקדם אפליקציה חברתית.

בוגרשוב בגינה
השכנים של בוגרשוב מקימים גינה קהילתית. ט"ו בשבט 2020. צילום באדיבות אסף גיא

"הערב זאת כנראה התחלה של תהליך היסטורי"

התחלנו להתארגן ולפעול ויצרנו קשרים עם עיריית תל אביב. תהליך כזה עברו קבוצות שכנים דומות לשלנו שהתחילו להתארגן ולהתפתח במרכז העיר: השכנים של דיזנגוף, השכנים של בן גוריון ועוד. עידן גביש, מנהל מינהל קהילה – מרכז, בעיריית תל אביב ראה את התהליך שקורה וזיהה את הפוטנציאל של ההתארגנויות. הוא קרא לפגישה כדי להבין מה הדבר החדש שמתרחש, כיוון שבלב העיר אין חלוקה פורמלית לשכונות כמו שקיימת בדרום העיר וצפון העיר.

החשיבה היתה להוביל מהלך שגם במרכז העיר תהיה חלוקה לשכונות ולכל שכונה יהיו משאבים משלה. עידן גביש זימן אותנו לסדנה עבור מובילי קהילות שהתקיימה בליווי אדריכלים ממשרד חיצוני.

הסדנה התחילה בזיהוי צרכים ובבירור משאבים של כל אזור. הצגנו את עצמינו ודברנו עלינו כקהילה ומה עשינו. אחר כך בקבוצות קטנות ישבנו עם המפות וחילקנו לתחומים גאוגרפים, תחמנו גבולות.

בהמשך כל קהילה וקהילה הציגה את המשאבים שלה. אני הצגתי רעיונות לאירוע  בכיכר דיזנגוף, אירוע ילדים והורים או אירוע של פתיחת קיץ, או ניהול משאבים שאני רוצה לקדם. הסברתי מה החזון שלי.

בעירייה יש הבנה של תהליכים שקורים בעולם וגם בתל אביב, אבל לא באותה מהירות כמו בניו יורק. כשעידן גביש אמר באותה סדנה "הערב זאת כנראה התחלה של תהליך היסטורי", הרגשתי שאני עושה את הדבר הנכון.

מתכננים
מתכננים ופותחים מפות. אסף ויעל בסדנה למובילי קהילות במרכז העיר של עיריית תל אביב. צילם קובי השכן, צילום באדיבות אסף גיא

התפתחות, התמסדות ומבט קדימה

מהם המהלכים הארגוניים שאתם נוקטים כעת? אחרי שנה ושמונה חודשים מאז שפתחנו את קבוצת הפייסבוק, הקמנו חברה לתועלת הציבור. "החברה הכלכלית לפיתוח מרכז תל אביב (חל"צ)". למה פתחתי חברה לתועלת הציבור? בעיקר לצורך הקשר עם עירייה וגופים אחרים שפנינו אליהם ושאלו אותנו מי אנחנו, היינו צריכים להמציא מסמכים. היינו צריכים להתמסד כדי שתהיה פלטפורמה להתייחס אלינו.

כרגע הכל וולונטרי. גם הפעילות של עורך הדין ורואה החשבון. גורמים שאנחנו בקשר איתם יודעים שהקמנו את התשתית הזו אך עדיין אין לנו הכרה של העירייה כגוף. זה צריך לבוא כתהליך פוליטי, שחבר מועצה יניע. כיום אין נציג של מרכז העיר במליאה. השלב הבא הוא שיהיה נציג של מרכז העיר במועצת העיר.

אנחנו רוצים לבנות מינהלת שכונה שאיתה נוכל להמשיך ולהתפתח בעוד דברים. להקים מינהלה מתוקצבת ואני רוצה להיות מתוגמל על זה מבחינה כספית. אני רואה את הניהול הזה כמקצוע.

אנחנו פועלים במודל BID משוכלל,  שכולל עסקים שפועלים במקום מוגדר גם בהקשר קהילתי.  (על מודל Business Improvement District – BID ,  כתבתי בהזדמנות אחרת בבלוג).

בחזון אנחנו רוצים להגיע למצב שנדע לנהל את עצמינו. לדעתי, כמו שהממשלה הפריטה את השירותים שהיא נותנת, גם העיריות יעשו את זה. מה שקורה היום זה שעובדי העירייה יצאו לחל"ת ואין גוף עירוני במרכז העיר שיוזם את העזרה בשעת חירום. בהיענות הקהילתית, העירייה לא מתפקדת במרכז העיר. זה לא מאורגן. אז אנחנו ב'שכנים של בוגרשוב' דואגים לזקנים ולנזקקים להעביר להם מזון וצרכים אחרים.

איך אתם פועלים בימי קורונה?

היום הרחוב שומם. שקט, ממש סגור. אנשים לא יוצאים מהבית ויש פחות מפגשים חברתיים. הקמנו רשימה של מתנדבים. ישנם 2-3 כוננים שיוכלו לעזור ולסייע למי שצריך, לאנשים בבידוד ולאוכלוסיה מבוגרת.

הרבה דברים שתכננו נתקעו. תכננו למשל לעשות שוק קחתן לקראת פסח.

עם זאת, יש עכשיו עלייה דרסטית במעורבות של השכנים בקבוצת הפייסבוק. יותר אנשים כותבים בקבוצה. גם העסקים שחברים בקבוצה מבינים שהם צריכים את הקהילה והם יוזמים פניות לפרסם ובוחרים לפרסם בקבוצה את העסק שלהם.

לבנות את תל אביב מבפנים

איך אתה רואה את העתיד של ההתארגנות שלכם? עכשיו הזמן לעשות סדר. יש צורך בהתארגנות מחדש של כל המערכות, ברמה העירונית  והארצית. לדעתי יש לייצר את הקהילות האלה במכוון כך שכל שכונה בעיר תדע להתנהל כתא עצמאי במערכת. יש למפות משאבים, לאתר את ההון האנושי ולבנות את תל אביב מבפנים.

אני מחפש מקורות מימון. יצרתי קשר עם האנתרופולוג יניב קוממי, מקרן של כלכלה שיתופית בשם טאריה.   אנחנו חושבים שאפשר להביא את הדברים קדימה באמצעות שילוב של עסקים, בנק חברתי וצמיחה של מנגנון שיודע לנהל את עצמו.

כל זה יכול לקרות וקורה רק בזכות אותם אנשים שמאמינים באותם דברים. ללא התמיכה שאני מקבל מאנשים זה לא היה קורה. אני מוביל, אבל בעזרת המון אנשים: עו"ד גלעד משט, נירית פלד, קובי אהרוני, אורלי סרנגה, סיגל אורנשטיין, קרן הראל שמנהלים יחד איתי את קבוצת הפייסבוק ותודות לעוד המון המון שכנים.

מפגש ראשון בית ליבלינג
השכונה שלנו. מוצאים שותפים לדרך ומתכננים יחד את המהלכים. הצילום באדיבות אסף גיא

טיפים למנהלי קהילות עירוניות על פי אסף גיא, השכן מבוגרשוב:

  1. תמצאו את האנשים שרוצים לעבוד ולהוביל את השינוי החברתי הזה יחד אתכם.
  2. התייחסו אל העשייה שלכם באופן מקצועי. קחו את זה כמקצוע. תחיו עד הסוף את השינוי שאתם מובילים. כיתבו תכנית פעולה, הכינו מצגת מקצועית ופנו איתה לשותפים פוטנציאליים.
  3. חברו את כולם לחזון שלכם.
  4. זהו את האנשים שמנסים למסמס את היוזמה שלכם וקחו את זה בקור רוח. לכו עם החזון שלכם ותובילו אותו בכיוון הרצוי.
  5. עשו חיבורים. עשו חיבור בין הגורמים השונים: שכנים – עסקים – עירייה. בין שכנים לשכנים, בין שכנים לעסקים ובין העירייה לשכנים.

הצליח לך

אסף,  איזה תגובות אתה מקבל מהשכנים? הוא אומר: בהתחלה אנשים היו סקפטיים,  שכנה אחת אמרה לי: "לא האמנתי שיצליח לך, אבל הצליח לך".  היום אני רואה שאנשים רוצים קהילה, רוצים להרגיש ביחד ומחפשים את זה".

לסיום,

אז מה צריך כדי להקים קהילה עירונית? אם הגעתם וקראתם עד כאן, ראיתם שחשוב לזהות את הצרכים במקום, צריך שיהיה חזון ארוך טווח, למצוא שותפים לדרך, הרבה נחישות, להפעיל מענים רלוונטיים בצורה היברידית – וירטואלית ברשת ומוחשית ברחוב, חשוב לראות את התמונה הגדולה, לעשות חיבורים בין הגורמים שפועלים במרחב וגם – להודות לכל השותפים.

אז תודה.
תודה גם לכם אתם שקוראים את הפוסט הזה. תשמרו על עצמכם ותהיו בריאים. חג שמח!

=================

פוסטים נוספים בנושא קהילות עירוניות, בבלוג שלי:
שכונת מונטיפיורי בתל אביב – שיחה עם ענבל שתיווי.
המודל האמריקאי בו לכל שכונה יש עמותה
איך מייצרים הון חברתי בעיר?

מידע נוסף על קהילות עירוניות ועל דרכים לפעול בימי קורונה, תוכלו למצוא גם באתר של ארץעיר

4 תגובות הוסף תגובה

  1. Anat Shalev הגיב:

    מעניין מאוד, כתוב טוב ורלוונטי.
    יופי

    ענת שלו
    תכנון ועיצוב פנים. אוצרות
    0506888227
    Shalev.anat@gmail.com

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s