האורבניסטים האמיתיים עוברים דירה לאחר שישים שנה בשכונה היפה ביותר בארץ

האורבניסטים האמיתיים במשפחה שלנו הם ההורים שלי והם עוזבים השבוע את העיר בה חיו כמעט שישים שנה ועוברים לעיר אחרת.

בשנת 1961, מיד עם נישואיהם, ההורים שלי נכנסו להתגורר בשכונה חדשה וקורנת, שכונת רמת יוסף בבת ים. השכונה, שנקראת על שמו של יוסף שפרינצק, יו"ר הכנסת הראשונה, תוכננה כמכלול ונבנתה כמקשה אחת בסגנון עיר גנים, ונכתב עליה שהיא "השכונה המתוכננת היפה ביותר בארץ".

בבניין שיכון ובו ארבע כניסות ו 32 דירות, ההורים הגרילו וקנו דירה קטנה בקומה רביעית ללא מעלית.

מסביב היו רק חולות, מהמרפסת ראו את הים והם היו מאושרים.

הם עדיין מאושרים, אבל השכונה השתנתה מאוד.

תיכף אגיע לזה.

IMG-20190816-WA0010
האשל 3 א' רמת יוסף, בת ים. שנות ה- 60. צילום: משה פרידן, לע"מ (סימון אדום נוסף להדגשה)

למה ההורים שלי הם האורבניסטים האמיתיים?

משום שהם גרים בעיר כל החיים והם אוהבים אותה ואת השכונה שלהם.

משום שהם צועדים לכל מקום ברגל. לחברים, למרכז המסחרי, לגינה, לבתי הספר, לקופת חולים, למוזיאון, לספרייה ואם הם היו דתיים היו צועדים גם לאחד מבתי הכנסת שבשכונה.

משום שהם משתמשים במוסדות הציבור והתרבות העירוניים. הם הולכים לקונצרטים ולהצגות, הם לומדים, שומעים הרצאות, הם נכנסים למוזיאון המחודש ולספרייה. הכל במרחק הליכה, הכל בשכונה.

האורבניסטים האמיתיים נוסעים בעיקר בתחבורה ציבורית. לא רק משום שפעם היה פחות מקובל לקחת מונית. אלא משום שיש תחבורה ציבורית נהדרת באזור הזה של בת ים. זה מעולה לאנשים בגיל המבוגר, יש גם נגישות גבוהה ונוחה לרכבת.

האורבניסטים האמיתיים הם שכנים מעורבים ואיכפתייםהם היו חברי ועד הבית בגרסה זו או אחרת כל השנים. אמא שימשה יו"ר ועד הכניסה שלהם. אם יש בעיה במדרכה, בצנרת או כל תקלה אחרת הם מדווחים לעירייה ודואגים שהבעיה תטופל. הם מארגנים אספות דיירים, הם גובים דמי ועד, הם מזמינים שרברב כשצריך, הם מזיזים דברים.

האורבניסטים האמיתיים הם אזרחים שמתנדביםזה חלק מהזהות שלהם וממשמעות החיים שלהם. הם מתנדבים בארגונים חברתיים שונים ובעירייה. וגם פשוט בעזרה מתמדת לחבר ולחברה שנחלשו או חלו. הון חברתי נבנה מפעילות כזו והאורבניסטים האמיתיים מייצרים אותו.

אז למה הם עוברים?
ההורים שלי עוברים לעיר הגדולה תל אביב כי השכונה בבת ים כבר לא אותו דבר. הדירה והשכונה כבר לא מתאימות לצרכים שלהם.

אמא (2)
אמא. עולה גרנות. רמת יוסף, אוגוסט 2019. צילום: עפרה פלמר
אבא ברמת יוסף 1
אבא. עמנואל גרנות. רמת יוסף, אוגוסט 2019. צילום: עפרה פלמר

משכונה קורנת לשכונה בדעיכה

את רמת יוסף (וגם את רמת אביב) תכנן האדריכל יצחק פרלשטיין בשנות ה 50'. השכונה הזו בבת ים, מתוכננת מן היסוד, בצורה מופתית ונעימה, למרות שמקובל כיום להשמיץ את סגנון הבנייה הזה.

אני תמיד חשבתי כי מדובר בסגנון העיר הקורנת סגנון שמושפע מחזון אורבני ותכנוני של האדריכל לה קורבזייה. עם זאת, במספר מקומות קראתי כי רמת יוסף תוכננה תכנון כוללני אידאולוגי בסגנון עיר גנים.

בתיק תיעוד מירקמי של שכונת רמת יוסף בבת ים,  שהוכן על ידי גרואג הראל אדריכלים עבור עיריית בת ים, ניתן לראות תיעוד נהדר ואפילו מרגש של ההתפתחות ההיסטורית של השכונה והמבנה האדריכלי שלה. כדאי לכם להיכנס ולראות!

לפי המסמך, השכונה תוכננה בשלמות כיחידה עירונית עצמאית.
" השכונה היא תוצר של מדיניות סוציאליסטית, של מדינה צעירה שדאגה לפתרונות לאוכלוסייתה ההולכת וגדלה …. התכנון היה פונקציונלי, כלכלי ומאפשר מתוך הפשטה של תפיסות המגורים".

הכל בשכונה מודרניסטי ומינימליסטי. הדירה הסטנדרטית, הבלוק והשכונה שמכילה את צרכי היום יום של אוכלוסיית היעד. התכנון רחוק מאידאולוגיית תכנון המרכז ההיסטורי של העיר.

בכתבה בהארץ מלפני מספר שנים, מביאה נעמה ריבה דברים של האדריכל אבי מאייר, שהוא אחיינו של המתכנן יצחק פרלשטיין, שטוען שסגנון הבנייה של רמת יוסף מושפע ישירות מסגנון ערי הגנים האמריקאיות.

" ב- 1949 הגיע למדינת ישראל הצעירה אדריכל יהודי־אמריקאי וציוני נלהב ששמו אלברט מאייר, שהיה חלק מקבוצת אדריכלים שתכננו ערי גנים, בין השאר בארצות הברית. אלו היו ערים ושכונות עם עקרונות שונים מערי הגנים האירופיות — שבהשראתן תוכנן מרכז תל אביב. אחת הדוגמאות של ערי הגנים האמריקאיות היא העיר רדבורן  Radburn  (בניו ג'רזי) שתיכנן ב–1929 האדריכל קלרנס שטיין."

בכל המקרים, וגם ברמת יוסף אנחנו מדברים על תכנון של מרחב עירוני ובו שדירה ירוקה מרכזית וסביבה מונחים בניינים. זהו אזור עירוני ירוק ויעיל, שציר התנועה למכוניות סובב אותו. הציפייה היא שבמרחב הירוק בין הבתים התושבים ייהנו משקט, אויר נקי ומשירותים ציבוריים שיענו על הצרכים שלהם, דבר שיספק רווחה לתושבים.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA
שדרה מרכזית, משחקים בגינה ללא סכנת מכוניות. מודל עיר גנים. רמת יוסף, 2018. צילום: עפרה פלמר

נכון שהגישה האורבניסטית העכשווית מבטלת בבוז את סגנון הבנייה הזה. אך למעשה, לגדול בשכונה כזו היה תענוג.

לנו הילדים והילדות היה נוח להתנייד ממקום למקום בעצמאות מלאה. בית הספר, החנויות ובית הקולנוע במרכז השכונתי, גינת השעשועים, החנויות בקומת הקרקע של חלק מהבניינים, המוזיאונים. בשנות השישים, השבעים והשמונים רמת יוסף היתה שכונה נהדרת.

מה שקרה אחר כך הן הזנחה מתמשכת ודעיכה.

כיוון ששכונות רבות בישראל נבנו בשנות החמישים והשישים בסגנון זה, הסיפור חוזר ברבות מהן: תחזוקה גרועה או נעדרת של הבניינים, של המדרכות והמרחבים הירוקים בין הבניינים. הזדקנות האוכלוסייה. כניסה של אוכלוסייה חדשה שמתגוררת בשכירות ולא משקיעה בשימור הקיים. התחלפות האוכלוסייה וצמצום הקשר בין השכנים. ירידה בזיקה לשכונה ובמוטיבציה לפיתוח המרחב המשותף. הזנחה של השטחים הציבוריים והון החברתי נמוך ומדולדל. השיכונים הופכים מרופטים. ניתנים היתרי בנייה שגורמים לגידולים ארכיטקטוניים פרועים שמקלקלים את היופי של הבניינים.

שיפוץ רמת יוסף
סוף סוף משפצים. אוגוסט 2019. צילום: עפרה פלמר

האם אפשר להחזיר את השכונה לזוהרה?

אני מאמינה שכן!

אני אוהבת את השכונה הזו, או בעיקר את מה שהיא היתה ולכן ממש מקווה שכך.

לאחר שנים של הזנחה, בעשר שנים האחרונות  נעשו מספר ניסיונות לשפר את איכות החיים בשכונה. הרבה מהם התחילו בתקופתו של ראש העיר שלומי לחייאני. מדובר בחשיבה, בתכנון ובחידושים מבניים. רענון מדרכות ומרחבים ציבוריים, השקעה בחידוש המוזיאון לאומנות וחידוש די מוצלח של הגינה הציבורית  שהיא העורק הירוק של השכונה.

על פי אתר עיריית בת ים, העירייה שוקדת בימים אלו על תכניות שימור של מבנים ואתרים היסטוריים הקיימים בעיר, על מנת לערוך בהם שיפוץ ולשמר אותם לטובת הדורות הבאים.  בוצע סקר מקיף ובדיקת מאות אתרים בעיר וועדת שימור פועלת בעיר החל משנת 2014.

מה רואים בשטח? בשטח רואים כי בשנה האחרונה החלו לשפץ ולצבוע מספר שיכונים, ואף היה ניסיון להפעיל קבוצת מנהיגות מקומית על ידי עובדים סוציאלים קהילתיים שאמא שלי השתתפה בה (!), אך הפרויקט נקטע בגלל התחלפות שרי שיכון ואג'נדות.

ומה בעתיד?  קיימות מספר תכניות להתחדשות עירונית, תכניות לפינוי בינוי, דבר שמעורר דיון ציבורי סוער. יש הרואים בכך סכנה גדולה ואחרים הזדמנות. החשש שלי כי במקום שיפוץ המבנים והתאמתם למאה ה- 21, יפעלו להריסה ובינוי לא פרופורציוניים לשכונה.

גינה ברמת יוסף
שישים שנה יוצרות הרבה צל. חידוש הגינה המרכזית מביאה להתכנסות תושבים מכל הגילים

איך מצילים שכונה?

בואו נסתכל על הכרוניקה האומללה של הדעיכה האורבנית שאותה ניתן לראות גם בשכונות שיכונים נוספות בישראל ונחשוב איך אפשר היה למנוע את ההתדרדרות. התשובה מורכבת מאוד ויש מקום לבחון מודלים שעובדים בהצלחה.

כשחושבים על הסוגיה הזו, אפשר להתייחס למדיניות עירונית, למבנה השכונה, לתכנון שמשפיע על המרחב הציבורי, לדמוגרפיה של התושבים, לכוח אלקטורלי והשפעה ברמה המוניציפאלית, להפניית תקציבים, לסדרי עדיפויות עירוניים, אפשר לדבר על כוחות שוק, על הפרטה ויזמים פרטיים ועוד…

הפעם אני אתייחס לעוצמה של האנשים ולכוח של התארגנות תושבים.

בפוסט קודם שכתבתי , "לכל שכונה בעיר יש עמותה", נתתי דוגמאות מפילדלפיה בה בשכונות שונות מתארגנים התושבים ומקימים עמותות שפועלות  לצד העירייה, לטובת טיפוח סביבת המגורים שלהם.

אז אתם יכולים לומר לי, נכון, באמריקה זה עובד אחרת – ותצדקו. דרך הפעולה שם שונה מהמבנה הישראלי.

עם זאת, גם בארץ יש דוגמאות נהדרות לשכונות עירוניות שבהן התארגנות התושבים מסייעת לשמור על איכות החיים ואיכות התשתיות של השכונה והמרחב הציבורי.

קחו למשל את מעוז אביב או את שכונת רימון בקריית אונו.

חוץ מתכנון מוכלל מוקדם (ברימון – האדריכל ישראל לוטן ובמעוז אביב – זאב רכטר) יש ברימון כיום התארגנות של ועד שכונה חזק ופעיל ובמעוז אביב אף מדובר באגודה שיתופית. שתי השכונות שומרות על רמה גבוהה של תחזוקת בניינים ושטחים ציבוריים. על המודלים הללו ראוי שאקדיש פוסט רחב ונפרד.

גם קבוצות פייסבוק של קהילות ושכונות עירוניות שפורחות ופועלות ברשת הן כלי חשוב לשמירה על איכות החיים של התושבים. אם כי לדעתי, ללא פעילות במרחב הציבורי ממש, מפגשים פנים אל פנים ועשייה ציבורית בדיאלוג עם העירייה, לא תהיה להן השפעה אמתית.

אני מודעת לכך שהדרך למעורבות תושבים היא קשה וגם לעובדה שלא פשוט לתושבים להשפיע אפילו אם הם מאורגנים. וזה ממש מתסכל.

ועם זאת,  במקום בו תמצאו התארגנות של תושבים שפועלים למען איכות החיים שלהם בשכונה, למען שיפור התשתיות והמרחב הציבורי, למען הקהילה שלהם, סביר שתמצאו שכונה ובה הון חברתי גבוה.

אז הורי היקרים, האורבניסטים האמיתיים במשפחה שלנו, עשו כל מה שהם יכולים עבור השכונה האהובה שלהם בבת ים.

השבוע הם עברו לתל אביב.

הדירה הקומפקטית והנהדרת שלהם, דירת ילדותנו, עומדת להשכרה. עדיפות תינתן לצעירים חדורי תחושת שליחות להחזיר את השכונה לזוהרה.

מעוניינים? פנו אלי.

להורים שלנו באהבה, לחיי התחלות חדשות!

 

================

רגע, רגע: אורבניסטים? בת ימים? אל תצאו מכאן לפני שתעיפו מבט בתיק תעוד מירקמי –  רמת יוסף – דוח עירוני

29 תגובות הוסף תגובה

  1. Anat Shalev הגיב:

    נפלאאאאאא!

    ענת שלו
    תכנון ועיצוב פנים. אוצרות
    0506888227
    Shalev.anat@gmail.com

    אהבתי

  2. אביטל ינובסקי הגיב:

    כתבת נהדר ובהצלחה להורים שלך. היינו כמעט שכנות 🙂 גדלתי בנאות רחל בחולון ואמא שלי לימדה בביה"ס היסודי ברמת יוסף הרבה שנים.

    אהבתי

    1. אביטל, גם כיום אנחנו כמעט שכנות… היינו הולכים ברגל לנאות רחל… אמא שלך לימדה ביד מרדכי?? שם למדתי

      אהבתי

  3. ניצן הגיב:

    מעניין מאוד 🙂

    Liked by 1 person

    1. רותי זילברמן הגיב:

      כתבה מאלפת . התאקלמות קלה ושמחה להורים בתל אביב.

      Liked by 1 person

      1. תודה רותי יקרה

        אהבתי

  4. Tomer Chelouche הגיב:

    טור מצוין! ולהורים – המון בריאות והצלחה במעבר

    Liked by 1 person

  5. חנה הגיב:

    כן 👍 נכון ✔ שכונה שגדלתי בה ונשארו לי המון חוויות ילדות
    הבעיה שהוזנחה יש מקומות בחול שכונות שקיימות מאות שנים אבל שומרים ומטפחים אצלנו הזנחה והריסה וחבל. אישית הייתי מוכנה להצטרף לקבוצת. אנשים שיפעלו לרענון השכונה התוצאה יכולה ליהיות מקסימה

    Liked by 1 person

    1. חנה, תודה על התגובה! לגבי תחזוקת הבניינים במקומות אחרים בעולם, יש מקומות שהחקיקה מחייבת את הדיירים לתחזק. לדעתך זה יעבוד בארץ?

      אהבתי

  6. טל הגיב:

    כתיבה מעניינת , רהוטה ומאוד מרגשת.
    בהצלחה להורים המתבגרים עם המעבר, מאחלת להם שיש בשכונה קהילה אורבניסטית.

    Liked by 1 person

  7. תודה רבה טל! היה תהליך עוצמתי ומרגש ובעצם הפרדה מהשכונה היא גם שלנו, הילדים שגדלו שם.

    אהבתי

  8. חדוה יערי הגיב:

    עפרה יקרה תודה על פוסט מרגש ומרתק. רואים שכתבת מהקישקעס (-: נשמע שאכן יש לרמת יוסף המון פוטנציאל. הלוואי ומישהו עם חזון והערכה למרקם השכונתי/מרחבי/אנושי ירים את הכפפה ולא ילכו לפתרון "קל" כמו פינוי בינוי. תשמחי לשמוע שבניגוד לרמת יוסף שהלכה ודעכה – הבלוג והפוסטים שלך הולכים ומשתבחים!

    Liked by 1 person

    1. תודה חדוה, ההשראה כולה שלך, ממך

      אהבתי

  9. דבירה דינר Dvira Dinar הגיב:

    איזה כייף לקרוא את הכתבות שלך. גם אצלי זה זכרון נהדר שחסר לי בסיפורים של התלמידים שלי בבתי ספר השונים בהם עבדתי או עובדת.

    Liked by 1 person

  10. ניצן שלומית וצביקה הגיב:

    עפרה יקרה מאוד. החזרת אותי 60 שנה אחורנית במנהרת הזמן. אכן, רמת יוסף היתה שכונה נהדרת כשהגענו אליה. מתוכננת מאורגנת לנוחיות התושבים ומוכנה לקראת האיכלוס. היינו זוג צעיר ובילינו עם אמא ואבא. אתן, עפרה וענת שיחקתן וגדלתן עם יפעת ויעל בגינה ליד הבית. היתה תקופה נהדרת. מקווה שישקיעו בשכונה, יטפחו אותה וישקמו אותה כי יש לה פוטנציאל. ולהורים – בהצלחה בדירה החדשה בתל אביב.

    Liked by 1 person

    1. תודה שלומית יקרה על המשוב. אתם הדוגמא ששכנים שהם גם חברים טובים חשובים מאוד לאיכות החיים בשכונה. זהו גם אחד המפתחות לשמירה על מרחב עירוני בריא ומשגשג. דרישת שלום

      אהבתי

  11. ריבי הגיב:

    גם ההןרים שלי הם אורבניסטים אמיתיים והם גרים אפילו בשכונה מאד דומה מרחק קטן מהורייך-ביפו. הבנינים נראים היום מחפיר מכל הסיבות שמנית וזאת על אף שהשכונה הייתה (פעמיים!) חלק מפרוייקט שיקום שכונות. לטעמי הבעיה העיקרית היא שהדירות הללו נבנו בסטנדרט שהיום מא מקובל. אנשים לא רוצים היום לרכוש דירות כאלה-הן קטנות (יחסית) מתוכננות בתכנון מסוים שלא מרשה כמעט חופש בעיצובתוך הדירה בצורה אחרת. מי שיכול עוזב. הורי לצערי כבר לא יכולים לעזור ולא רוצים לעזוב. לא יודעת אם את מודעת לכמה נדיר זה שאנשים בגילם של הורייך קמים ועוזבים מקום שהם גרים בו 60 שנה. זכית והם זכו.

    אהבתי

  12. ענת הגיב:

    מעניין מאד עפרה! גרמת לי לחשוב על גורלן של שכונות ילדותי בכרמיאל..

    Liked by 1 person

    1. תודה על המשוב ענת. מניחה שגורלן של הרבה שכונות בארץ- דומה

      אהבתי

  13. Ma'ayan הגיב:

    פוסט נפלא, תודה. אהבתי את השילוב של האישי והמקצועי, ואת המבט המשולב.
    דווקא בגלל שהמרחב הציבורי הולך ומופרט יותר ויותר (מתחמים, קניונים, בנייה פרטית עם זיקות ציבור לא נגישות), חשוב לנסות לשמור ולטפח את מה שיש.
    בהצלחה להורים בהתאקלמות בתל אביב.

    Liked by 1 person

  14. לנה הגיב:

    שלום, האם אפשר להתקשר ולדבר איתך לא דרך הפוסט?

    אהבתי

  15. שלום לנה, אפשר לכתוב לי מייל.
    Ofra.palmer@gmail.com

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s