אני ותרבות השוטטות העירונית

אז מה אני עושה כאן כל החודשים הללו?

מתהלכת ברחובות,
מטיילת,
מסתובבת,
משוטטת…

להלך ברחובות זו פעולה עירונית בסיסית. זו פעולה של חירות אזרחית. של חופש תנועה, של חופש מחשבה, של הזכות להתבוננות. זה המצע שלי ליצירה.

לשוטט זה סוג של חופש. וזה מה שאני עושה כאן. אבל לא אני המצאתי את זה. המונח שוטטות באנגלית נקרא, urban wandering,  street hunting, או wonderlust והמשוטט.ת –  flaneur, srtoller, idler.

בפרק הנהדר שלה על שוטטות בעיר כאנטיתיזה לתרבות הצריכה, מביאה ארנה קזין דברים של ולטר בנימין, של אדמונד וויט, ורג'יניה וולף, שארל בודלר ואחרים.  ובעצמה היא כותבת ומגדירה:

"שוטטות במובן של הליכה ללא מטרה מוגדרת וללא לוח זמנים מוגבל – היא עמדה. היא סוג של תנועה במרחב, סוג של בילוי זמן, דרך להשלים עם קיום בבדידות. היא חיבור להיסטוריה וניכור לרגע. היא אפשרות סמלית וממשית להשתחרר מכבלים של תרבות מעיקה: תרבות השיווק וההישג, תרבות הצבירה והתועלת, תרבות הצריכה"  (מרחק הליכה, עמ' 62)

ובכן השבוע, ביום קריר ובהיר אחד יצאתי שוב לשוטט בעיר, בפילדלפיה.

כמו שאני עושה לפעמים, אני מחליטה על כיוון כללי ומתחילה לצעוד.  וכך הגעתי לפתח של מוזיאון The Barnes Foundation, מוזיאון שמציג במבנה מודרניסטי, תערוכת קבע של עבודות אירופאיות מהמאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20. מוזיאון מרהיב לאוהבי הז'אנר. מרהיב, אך יכול להיות מציף. בעיקר משום שמדובר באוסף יוצא דופן בארצות הברית, של עבודות מפורסמות של פיקאסו, סזאן, מטיס, רוסו, מודליאני  ועוד.  תיירים ומקומיים מתים עליו.

The Barnes Foundation- המבנה המודרניסטי נבנה במרכז העיר לאכלס את האוסף המרהיב

נכנסתי.  ואז חיכתה לי הפתעה.

בכניסה, בגלריית רוברטס,  מוצגת תערוכה מתחלפת שעוסקת בשוטטות עירונית.

 Person of the Crowd- The Contemporary Art of Flanerie

התערוכה היא חלק מפרויקט גדול יותר שכולל אירועי חוצות, מופעי מיצג, וקורסים שקשורים לנושא השוטטות העירונית.

בבניין ה'בארנס פאונדיישן' מוצגות עבודות של 50 אמנים שעוסקים בעיר, בהליכה בעיר. מעלים שאלות שקשורות בחופש, בג'נטריפיקציה, גלובליזציה ובודקים את הקשר בין אמנות לבין המרקם העירוני.

בדיוק בשבילי.
הרגשתי שאני חלק מעדת משוטטים ושאני מקבלת כלים לעבד את השיטוט הפרטי שלי.

המבקרים מוזמנים לשוטט בחלל ולפגוש עבודות פלסטיות ועבודות וידאו. חלק גדול מהאמנים מוכרים ומפורסמים, רבים עכשוויים, ואחרים – אמנים מאבני היסוד של היוצרים במחצית השנייה של המאה ה- 20.

כאילו משוטטים ברחוב. הפתעות בכל פינה

קיר מקורי של Keith Haring האלמותי

Brett Day Windhamn, אספה ברחוב, במשך חמש שנים, חפץ אחד ביום וקשרה לשרשרת

שרשרת החפצים של וינדהם; ומשמאל שני צילומים – עבודה של מרינה אברמוביץ'

הכללים לאיסוף החפצים מהרחוב , Brett Day Windham

 

Arman , זבל בורגני קטן, 1959

Sophie Calle , משוטטת בפריז, עוקבת אחרי עוברי אורח ומצלמת אותם

Ofra Palmer , משוטטת בפילדלפיה, עוקבת אחרי עוברות אורח ומצלמת אותן

 

ממש כדאי לכם להיכנס לקישור הזה לאתר הפרויקט: Personofthecrowd
לפרטים נוספים על האירועים, המופעים, הסיורים והקורסים שמלווים את התערוכה – היכנסו לקישור הזה.

החודש אני מיועדת להגיע ולשוטט בישראל, אחרת בטוח הייתי נרשמת!

ולסיום – תראו אתר מקסים על פרויקט שוטטות עירונית,של דן ערב, בפאריס

שיטוט נעים,

להתראות בקרוב, עפרה

 

מודעות פרסומת